לידת וייטנאם - מבוא - חלק 1
כניסות: 619
קית ולר טיילור*
מבוא
הספר הזה על וייטנאם [ויאטנם] מ ה החל של ההיסטוריה המוקלטת ב- המאה השלישית לפני הספירה. עד המאה העשירית, אז הסתיימה השליטה הסינית והוקמה ממלכה וייטנאמית עצמאית. במהלך שתים עשרה מאות מאות שנים התפתחו הווייטנאמים מחברה מוקדמת בתוך "תרבות דרום-ים" לחברה מובחנת בעולם התרבות המזרח אסייתי. התהליך הארוך הזה היה הולדת וייטנאם ההיסטורית [ויאטנם].
היסטוריונים סיניים וסינולוגים צרפתים התייחסו לתקופה זו של ההיסטוריה הווייטנאמית כענף של ההיסטוריה הסינית. הם ראו וייטנאם [ויאטנם] מעט יותר מחבל גבול עקשן של האימפריה הסינית, שהתברכה ב"סין "תרבותיתהשפעה. לעומת זאת, היסטוריונים וייטנאמים רואים בעידן זה תקופה בה אבותיהם נאבקו תחת שלטון זר, תקופה בה נבדקה ושכללה זהותם הלאומית. כדי לקבל מבט מאוזן, חשוב לקחת בחשבון את שני המידע אודותיו וייטנאם [ויאטנם] שהוקלטו על ידי היסטוריונים סיניים והמסורות ההיסטוריות המשמרות את מה שהווייטנאמים זכרו מאותו זמן.1
לעיתים מדמיינים כי גרעין ילידי של "וייטנמיות"שרד ללא פגע בעקבות אש השליטה הסינית. במידה מסוימת זה נכון, שכן השפה הווייטנאמית שרדה, וכך גם מסורות מיתיות מהתקופה הטרום-סינית. אבל שניהם שפה וייטנאמית והמסורות המיתיות נהפכו באמצעות קשר אינטימי עם סין.
וייטנאמית מהמאה העשירית היו שונים מאוד מאבות אבותיהם של שתים עשרה מאות שנים קודם לכן. הם התחילו להבין את סין, מכיוון שרק עבד יכול לדעת את אדוניה; הם הכירו את סין במיטבה ובגרועה. הם יכלו ליהנות מלחין שירה סגנון טאנג הפסוק, אך הם גם יכולים להיות עזים בהתנגדותם לחיילים סינים. הם הפכו למומחים לשרוד בצל האימפריה האדירה עלי אדמות.
עצמאות וייטנאמית לא הופיע לפתע במאה העשירית רק כתוצאה מחולשה סינית. סין מעולם לא ויתרה על זכותה המשוערת לשלוט בווייטנאם, וניסתה לא אחת לכבוש את וייטנאם מחדש. אולם עד המאה העשירית, הווייטנאמים פיתחו רוח ואינטליגנציה המסוגלים להתנגד לשלטון הסיני. רוח ואינטיליגנציה זו התבגרה במהלך מאות שנים של שלטון סיני; זה נעוץ בהרשעה שבידי וייטנאמים שהחזיקו בסינית שהם אינם, ואינם רוצים להיות, סינים.
זה היה חשב כי עצמאות וייטנאמית הייתה תוצאה של השפעה סינית, שהגירוי של תפיסות שלטון וחברה סיניים גלוון את הווייטנאמים להגיע לרמה של מדינה מודרנית. אך לאבות אבותיהם של הווייטנאם היו מלכים וסמלים תרבותיים משלהם לפני הגעתם של צבאות סינים, וכנראה שהמשך קיומם היה מובטח גם אם הם מעולם לא שמעו על סין.2
חוויית השלטון הסיני השפיעה על הווייטנאמים בשני אופנים. ראשית, היא טיפחה פתיחות למנהיגות תרבותית סינית בקרב וייטנאמים ממעמד השליט. כתוצאה מההצטרפות של מילים רבות מסינית לאוצר המילים שלהן וניסיון של מאות שנים כמחוז סיני, הגיעו הווייטנאמים למגורים פוליטיים ופילוסופיים שיש להם משהו משותף עם סין. המגמות האינטלקטואליות בסין, בין אם טאואיסטים, בודהיסטים, קונפוציוניסטים או מרקסיסטים, מובנות בקלות על ידי הווייטנאמים.
מצד שני, השלטון הסיני עורר התנגדות אינסטינקטיבית לסינים, ובהרחבה, לכל התערבות פוליטית זרה. באלף השנים האחרונות הביסו הווייטנאמים לא פחות משבע פעמים את ניסיונותיה של סין לקבוע את השפעתה על ידי כוח מזוין. אף נושא לא עולה בקנה אחד עם ההיסטוריה הווייטנאמית מאשר נושא ההתנגדות לתוקפנות זרה.
אל האני מושג וייטנאמי למלכות נעשתה יותר ויותר עם תיאוריות סינוטיות ועם רשמיות ככל שחלפו המאות, אך מקורו באיכות מיוחדת המשקפת את נקודת מבטו של איכר עיקש ואינטליגנטי ששולט באומנות ההישרדות. מייסד המלוכה הווייטנאמית העצמאית במאה העשירית לא הוקם במסגרת המסורת הקיסרית הסינית. הוא היה לוחם איכרים כפרי ששני הישגיו, של איחוד הווייטנאמים ושל מתן הגנה לאומית, נותרו כישורים הכרחיים למנהיגות פוליטית בווייטנאם [ויאטנם] עד עצם היום הזה.
ספר זה מסתיים בחיסולו של האיש שהקים את ממלכה וייטנאמית חדשה במאה העשירית. סין ניצלה זאת כדי לנסות ולהגיד את ההגמוניה העתיקה שלה בווייטנאם. משבר כזה, הקורא למנהיגות חזקה לפגוש את הפולשים, הפך לנושא נפוץ בהיסטוריה הווייטנאמית, וממלכים וייטנאמים היו צפויים לדעת כיצד להתמודד עם השתתפות המונית במאמצי ההתנגדות. בתוך ה המאה התשע עשרה, מנהיגי וייטנאם היו תלויים כל כך בתפיסות השלטון הסיניות, עד שהם התנכרו לעמם ולא הצליחו להתנגד למעשה לתוקפנות צרפת. ויאטנם העכשווית צמחה מכישלון זה.
הולדת וייטנאם [ויאטנם] היה תהליך ממושך של הסתגלות לקרבת הכוח הסיני. יתכן ונכון יותר לדבר על "לידות"של וייטנאם, שכן בהיסטוריה הארוכה שלהם, הווייטנאמים חוו לא פעם את התמרת התודעה שיכולה להיות קשורה"הולדת, ”. בולט מלומד וייטנאמי לאחרונה הציע סינתזה חדשה של ההיסטוריה הווייטנאמית, והציעה שהאומה הייתה "נוסדשלוש פעמים: פעם אחת בתקופה הפרהיסטורית שהגיעה לשיאה דונג-בן [Ơông Sơn] ציוויליזציה שקדמה להשפעה הסינית, שוב במאה העשירית עם סיום השלטון הסיני, ופעם נוספת במאה העשרים.3 ספר זה מתמקד בספר הולדת וייטנאם ב המאה העשיריתלמרות שהסיפור מתחיל דונג-בן [Ơông Sơn].
ניתן לנתח את הלידה הזו בשישה שלבים שכל אחד מהם תרם להגדרת הגבולות שבתוכם הצליחו הווייטנאמים לצמוח. גבולות אלה נקבעו ברובם לפי מידת ואופי הכוח הסיני המורגש בווייטנאם.
ב שלב ראשון, שאפשר לקרוא לזה דונג-בן [Ơông Sơn] או לאק-וייט [Lệc Việt] תקופה, הכוח הסיני טרם הגיע לווייטנאם [ויאטנם]. הווייטנאמים היו חברים חשובים בפרהיסטורי ציוויליזציה מתקופת הברונזה מכוון לחופים ולאיים של דרום מזרח אסיה. הגבול התרבותי והפוליטי בין הווייטנאמים לסינים היה מוגדר היטב.
ב שלב שני, שאפשר לקרוא לזה תקופת האן-וייט, הגיעה הכוח הצבאי הסיני, ומעמד שלט חדש של מעורבים סין-וייטנאמית מוצא הגיח. הפילוסופיה הסינית הופיעה, ו בודהיזם ויאטנמית התחיל. התרבות הווייטנאמית חוותה התאמה ראשונית כלפי סין, תוך התנגדות למגמה זו עם דת בודהיסטית שהטיפו על ידי מיסיונרים שהגיעו ישירות מ הודו על ידי ים. הגבול התרבותי והפוליטי בשלב זה נמשך בעיצומה של החברה הווייטנאמית.
אל האני שלב שלישי יכול להיקרא תקופת גיאו-וייט, שכן הייתה זו תקופה בה מחוז גיאו הוקם היטב בארצות וייטנאם ותפיסה חדשה של גבולות תרבותיים ופוליטיים נאכפה על ידי גברים בגלל אמונים לשושלות הצפוניות. לין-אני, ה ממלכת צ'אם בחוף הדרומי חדל להיות גורם בפוליטיקה הווייטנאמית המקומית, ובמקום זאת הפך לאויב זר. ה לין-אני המלחמות הן המאפיין המובהק ביותר של תקופה זו. שלב זה החל בסוף המאה השלישית, לאחר אלימות ההתערבות בסנטר, כאשר טאו הואנג, מושל סיני פופולרי, דחף את הגבולות לאחור וארגן מחדש את הממשל המחוזי. הגבול התרבותי והפוליטי היה כעת בין הווייטנאמים לשכניהם הדרומיים.
ב שלב רביעישהשתרעה ברוב המאה השישית, הכוח הסיני נסוג לרגע מווייטנאם, וגיבורים מקומיים ניסו לאכוף תפיסה חדשה של גבולות אשר הציבה את הווייטנאמים, לא רק משכניהם הדרומיים, אלא גם מסין. זו הייתה תקופה של גילוי עצמי כאשר הווייטנאמים ניסו צורות שונות של ביטוי לאומי, ממאמץ לחקות את המוסד השושלתי של סין ועד ניסיון לחזור למסורות המיתיות של העבר הטרום-סיני, ולבסוף, ל העברה בודהיסטית של סמכות לאומית שהביאה את הקמתה של עצמאות וייטנאמית ב עֲשִׂירִית ו המאות האחת-עשרה.
אל האני השלב החמישי, ה טאנג-וייט שלב, מצאו את הווייטנאמים היטב בתוך האימפריה הצפונית. הלחץ להתאים לדפוסי ההתנהגות הסיניים היה אינטנסיבי יחסית, והווייטנאמים הגיבו במעשי התנגדות והזמינו את שכניהם הלא סיניים להתערב בשמם. אך כל ההתנגדות וכל ניסיונות הברית עם עמים שכנים נמחצו על ידי כוחו הצבאי של ת'אנג. האתגר החמור ביותר לשלטון טאנג הגיע באמצע המאה התשיעית, כאשר אנטי-ט'אנג וייטנאמים התחברו עם ממלכת ההרים של נאן צ'או in יון-נאן. אבל הווייטנאמים גילו שהם יכולים לסבול את הממשל השגוי של טאנג קל יותר מכפי שהם יכולים להרגלים הלא ממושמעים של "ברברי" שכנים. ה תקופת טאנג-וייט ראו את הגבולות התרבותיים והפוליטיים של וייטנאם נמשכים בחומרה, לא רק שהפרידו בין הווייטנאמים לשכניהם בחוף ובמעלה, אלא גם הפרידו בין הווייטנאמים לבין מוונג [מנג], אשר איכלסו אזורים היקפיים שאינם בשליטתם הישירה של פקידי טאנג ושמרו על סוג של תרבות וייטנאמית שמראה מעט השפעה סינית.
ב המאה העשיריתהשלב האחרון הושג כאשר מנהיגים וייטנאמים גרמו גבול פוליטי בינם לבין עצמם. הגדרת גבול זה ואכיפתו מילאה תפקיד גדול בהיסטוריה הווייטנאמית שלאחר מכן.
כל אחד מהשלבים הללו שינה את התפיסה הווייטנאמית של עצמם ביחס לשכניהם. השינויים שבוצעו בשלב השני, השלישי והחמישי, כאשר שושלות סיניות חזקות הכריחו את כוחן בווייטנאם [ויאטנם], קירב את הווייטנאמים לסין וניתקו אותם משכניהם הלא-סינים. רק במאות השישית והעשירית, כאשר הווייטנאמים הצליחו לנקוט יוזמה, שיקפו הגבולות כוח ילידי יעיל. וגם אז אין מעט הוכחות להתגברות, שהווייטנאמים חוזרים להשקפה קודמת.
על ידי המאה העשירית, הווייטנאמים ידעו שהגורל הלאומי שלהם מסתבך באופן בלתי נמנע עם סין. הם לעולם לא יכלו להעמיד פנים שסין לא מהווה איום פוטנציאלי מתמשך להתפתחות חייהם הלא-מפריע. כל מה שהם עשו היה צריך להיעשות בעין אחת על סין. לא היה להם זמן להתפנק עם געגועים קדומים כלשהם כדי להיות יותר דומים לשכניהם בדרום מזרח אסיה.
זה לא אומר שהווייטנאמים אינם "דרום מזרח אסיה, "כל מה שזה אומר. בראש ובראשונה, הם וייטנאמיים. הם טענו כי השקפתם הייחודית על העולם הן נגד סין והן מול שכנותיה בדרום מזרח אסיה. וייטנאם [ויאטנם] לשכנים שאינם סינים אין מעט הבנה במחיר שמשלמים הווייטנאמים עבור הישרדותם הלאומית ובעומק הנחישות של הווייטנאמים להתנגד ללחץ ההיסטורי של סין. הווייטנאמים קיבלו את נקודת המבט שנכפתה עליהם על ידי ההיסטוריה. הם רואים את עצמם עומדים לבדם בין ענק מאיים למעגל של תחומים שקועים בעצמם יחסית. למעשה, הווייטנאמים מתענגים על זהותם בדרום מזרח אסיה, אם כי לא לשמה, אלא בגלל הרענון והחיזוק שהיא מספקת בעסקים העגומים של שמירה על גבול הצפון.
מנקודת מבט רחבה יותר, וייטנאם [ויאטנם] ניצב בגבול בין מזרח ודרום מזרח אסיה. השאלה אם וייטנאם "שייך" ל דרום מזרח אסיה או ל מזרח אסיה הוא ככל הנראה אחד הפחות מאיר עיניים במחקרים וייטנאמיים. אם כי הכל מה- שפה וייטנאמית בהרגלי האכילה הווייטנאמים משקף תערובת מובהקת של שני העולמות התרבותיים, ספרות, מלגות וממשל ממשלתי מראים בבירור כי הווייטנאמים השתתפו בתרבות הקלאסית של מזרח אסיה. זה נובע מההצלחה של שושלות סיניות לאכוף גבול תרבותי ופוליטי בין הווייטנאמים לשכנותיהם בדרום מזרח אסיה במשך כמה מאות שנים.
אל האני הולדת וייטנאם [ויאטנםהמתואר בספר זה נולד תודעה חדשה בתוך עולם התרבות המזרח אסייתי שהיו שורשים מחוץ לעולם ההוא. במסגרת מזרח אסיה כולה הייתה זו תודעה גבולית, אך עבור הווייטנאמים זה פשוט היה מה שהם במקרה. הם למדו לנסח את זהותם הלא-סינית מבחינת המורשת התרבותית של סין. בהתחשב באילוצים שהטילה הכוח הסיני בתקופות ארוכות של תולדותיהם, הישרדות זהות זו משמעותית לא פחות מהצורה התרבותית בה באה לידי ביטוי.
הקדמה
כחייל אמריקני בווייטנאם לא יכולתי שלא להתרשם מהאינטליגנציה והנחישות של הווייטנאמים שהתנגדו לנו, ושאלתי: "מאיפה האנשים האלה הגיעו?ספר זה, הגרסה המתוקנת והמורחבת של עבודת דוקטורט שהושלמה ב אוניברסיטת מישיגן in 1976, היא התשובה שלי לשאלה זו.
קדמו לי חוקרים רבים ההיסטוריה הווייטנאמית המוקדמת. המלגה הצרפתית בנושא זה מצטברת כבר קרוב למאה שנים והיא מכילה הרבה דבר מעורר ושימושי. עבודתם של מלומדים סינים ויפנים הינה בעלת ערך במיוחד, מכיוון שהיא בדרך כלל מבוססת על ידע איתן בספרות קלאסית ובהיסטוריוגרפיה מסורתית. חוקרים יפנים של וייטנאם הקדומה הבחינו במיוחד באמצעות מספר מחקרים נאים. עבודתם של חוקרים וייטנאמים מודרניים היא אדירה. מאמצים ארכיאולוגיים של המאה האחרונה חוללו תגליות שחוללו מהפכה בהבנתנו את הפרהיסטוריה הווייטנאמית ושערכות הערכה מאולצות של התקופות ההיסטוריות שלאחר מכן.
בעולם דובר האנגלית אנו מתחילים להבין את המשמעות של המורשת העמוקה של וייטנאם. מורשת זו עוצבה על ידי היסטוריה שנמשכה יותר מאלפיים שנה. אני מקווה שהספר הזה יעודד הבנה רבה יותר של האופן בו חוויה לאומית ארוכה זו תרמה לתפיסתו של העם הווייטנאמי בימינו.
ירדתי דיאקריטים וייטנאמיים ודמויות סיניות למילון המונחים כדי להימנע מהרכב יקר. אי אפשר לזהות ולהגות מילים וייטנאמיות ללא דיאקריטיקה, לכן קוראים בקיאים בווייטנאמים מעודדים להתייעץ עם מילון המילים לכתיב נכון של מילה וייטנאמית עם התרחשותה הראשונה בטקסט. באופן דומה, לא ניתן לזהות מילה סינית ללא אופיו, ולכן קוראים בקיאים בסינים מעודדים להתייעץ עם מילון המילים לפי הצורך.
אני חייב חוב של הכרת תודה לפרופסור פול ג. פריד of מכללת הופ על כך שעודד אותי לעבוד שוב באקדמיה רשמית לאחר תקופת שירות צבאי.
ב אוניברסיטת מישיגןזה היה מזלי הטוב ללמוד תחת דר. ג'ון ק. וויטמור, a חלוץ בתחום וייטנאמית קדם-מודרנית היסטוריה בארצות הברית. אני גם מכיר בחוב שלי לשאר חברי ועדות הבוגרים והתיזה שבוועדה אוניברסיטת מישיגן: פרופ ' צ'ון-שו צ'אנג, פרופסור ג'ון וי.איי. פייןג'וניור, פרופסור צ'רלס או. האקרופרופסור תומאס ר. טראוטמןשכולם נתנו השראה למאמצי ללמוד היסטוריה.
אני מפרגן במיוחד לפרופסור OW וולטרס of אוניברסיטת קורנל על הערותיו במהלך תהליך העדכון, שלא רק עצר אותי מטעות אלא גם גרם לי בדרך לעבר הערכות חמורות.
אני גם חב לפרופסור שיון חן של אוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה, פרופסור דייוויד ג 'מאר מהאוניברסיטה הלאומית באוסטרליה, פרופסור אלכסנדר ב 'וודסייד של אוניברסיטה של קולומביה הבריטיתופרופסור Ying-shih Yű of אוניברסיטת ייל להערכותיהם במהלך תהליך העדכון; הערותיהם מילאו חלק גדול בתיקון הבלבול, בפיתוח רעיונותיי ובמתן כתב היד לצורתו הנוכחית.
פרופסור ויליאם ה. נינהאוזר, ג'וניור, מה- אוניברסיטת ויסקונסין, הציע בחביבות תובנות יקרות ערך על השיר מאת פי ג'י-הסיו נדון בנספח נ. ג'ון ק. מוסגרב של ספריית אוניברסיטת מישיגן ו איקוטה שיגרו של ספריית Tӧyӧ Bunko in טוקיו העניק עזרה בזמן באיתור חומרים.
סאדקו אוחקי, ידידי ובן זוגי, תרגמו ספרים ומאמרים יפניים ועזרו בזיהוי דמויות מעורפלות.
מענק מטעם המועצה למדעי החברה איפשר לי להכניס את כתב היד הזה לצורה הניתנת לפרסום.
אני אסיר תודה גרנט בארנס, פיליס קילן, ועמיתיהם בבית הוצאת אוניברסיטת קליפורניה לעידוד, הדרכה ומומחיותם המקצועית.
ספר זה נהנה מהמיומנות העריכתית של הלן טרטר. אני מעריך את תשומת הלב העמוקה שלה לפרטים הקטנים ותחושת הוודאות של דקדוק נכון וסגנון טוב.
כל הטעויות הן שלי.
אורים:
* קית וולר טיילור: עדכון התזה (Ph.D.) - אוניברסיטת מישיגן, 1976. הוצאת אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי ולוס אנג'לס, קליפורניה. הוצאת אוניברסיטת קליפורניה בע"מ, לונדון, אנגליה, © 1983 על ידי ריג'נטים של אוניברסיטת קליפורניה, הרכב בהונג קונג על ידי Asco Trade Typesetting Ltd.
1 לִרְאוֹת נספח O.
2 תראה אותי "הערכה של התקופה הסינית בהיסטוריה הווייטנאמית."
3 פאם הוי חוטיני [פם הוי תונג],בא איאן זבל נואוק"[Ba lần dựng nước].
BAN TU THU
01 / 2020
אורים:
◊ מקור: ראש השנה הירחי הווייטנאמי - פסטיבל מז'ור - אסו. פרופ 'הונג NGUYEN MANH, דוקטור לפילוסופיה בהיסטוריה.
◊ טקסט מודגש, טקסט נטוי נטוי בוויטנאמי בסוגריים ותמונות ספיה נקבע על ידי באן טו ת'ו - thanhdiavietnamhoc.com
ראה גם:
Birth לידת וייטנאם - לאק לורד - חלק 2.