TAY NINH - קוצ'ינצ'ינה

כניסות: 440

מרסל ברנוייז1

I. גיאוגרפיה פיזית

    מחוז מחוז טיינינה [טאי נינה] שטח שטחי של כ 450.000 דונם, והוא מוגבל בצפון ובמערב על ידי קמבודיה, בדרום על ידי מחוזות GIA Dinh [ג'יה Định], צ'ו לון [Chợ Lớn] ו תנאן [Tân an] ובמזרח על ידי סייגון [סאי גון] נהר. האדמה נשברה בבליעה אחת בלבד, ההר המכונה "נוי בא דן"[nú Bà Đen], גובהו 1.000 מטר, הנקודה הגבוהה ביותר בקוצ'ין-סין.

הידרוגרפיה

     מסלולי המים של המחוז הם סייגון [סאי גון] הנהר וה [ואם Cỏנהר עם יובליו, שהראשם בהם הוא הנהרות (הנהר) קאי באק [Cái Bạc], סוק אום [סוק אום], וה טיינינה [טאי נינה]. דרכי מים אלה מאפשרות לסירות בגודל קטן לנסוע עד לו גו [לו לך] על הנהר קאי באק [Cái Bạc], ול בן קואי [ב Củi] על סייגון [סאי גון] נהר.

אמצעי תקשורת

     טיינינה [טאי נינה] מוגש בתקשורת על ידי מים על ידי שירות שיגור דו-חודשי בין טיינינה [טאי נינה] ו סייגון [סאי גון]. בהמשך על ידי מכוניות מנועי רבות שנסעו בכבישים משם טיינינה [טאי נינה] ל סייגון [סאי גון], ומתקשר בכתובת גודאוהה [Gò Dầu Hạ] ו טרנגבנג [טרנג באנג]. רשת המסלולים שלה כוללת:

     שני דרכים:

  1. מ טיינינה [טאי נינה] ל סייגון [סאי גון], שאחד מהם, התוואי המקומי 12, המשיך על ידי התוואי הקולוניאלי 1, משרת את מרכזי טרנגבנג [טרנג באנג] ו גודאוהה [Gò Dầu Hạ]. טיינינה [טאי נינה] הוא 99 ק"מ, טרנגבנג [טרנג באנג] 49 ק"מ ו גודאוהה [Gò Dầu Hạ] מרחק 60 ק"מ סייגון [סאי גון] לאורך המסלול סייגון-פן פן [סאי גון-פן פן];
  2. ישנם שני מסלולים המובילים אליהם פנום פן [פנום פן], המסלול הקולוניאלי 1 שעובר גודאוהה [Gò Dầu Hạ], והמסלול המקומי 13 מ- טיינינה [טאי נינה] אשר, ב Soairieng [Soài Riêng], מצטרף לתוואי הקולוניאלי 1 המוביל ל פנום פן [פנום פן]. כדי לצאת מהפרובינציה בשני צירים, יש לעבור במעבורת, אך בקרוב זה יוחלף על ידי גשר;
  3. מסלול נוסף עובר משם טיינינה [טאי נינה] ל קדואי [Kẻ Đôi], כפר שנמצא למרגלות העיר נוי בא דן [nú Bà Đen], 15 ק"מ מ טיינינה [טאי נינה]. מסלול זה מתחלק:

א) לתוואי שאורכו 8.700 ק"מ, המוביל למרגלות ההר, שם שביל רגלי מביא אותך אל הפגודות שם תמצאו את "בתולה אפלה", מושא העלייה לרגל האהוב;

ב) לתוואי במהלך הבנייה, ולאחריו שביל המוביל לפסגת נוי בא דן [nú Bà Đen];

    4. המסלול המקומי 13, הנמשך משם טיינינה [טאי נינה] אל ה סייגון [סאי גוןנהר, ומנקודה זו ממשיכים למחוז תודאומות [Thu Đầu Một], ציורי מאוד, כמו גם המסלול אליו Soairieng [Soài Riêng], אגב חוצים אזור יער מלא במשחק;

    5. מסלול באורך 15 ק"מ טרנגבנג [טרנג באנג] ל בונגבינה [בינה בינה], מאיזה נקודה בעונה היבשה, יש מסלול עגלה, שעוקף את גדות המדינה סייגון [סאי גון] נהר;

    6. מסלול, 1 ק"מ מעל העיר טרנגבנג [טרנג באנג], המחבר את התוואי הקולוניאלי 1 עם הנתיבים הפרובינציאליים של צ'ו לון [Chợ Lớn].

מלבד הקווים הראשיים הללו, יש למחוז:

    א) המסלול ל שום וינה [קסום וין], שנסלל כ -4 ק"מ בלבד, אך יכול לשמש מכוניות מנועות בעונה היבשה, מסלול שעובר ברובע משחק ומאפשר לאחד לבקר במגדל של מחצלת [Chột Mắt];

    ב) תאנהדין [ת'אן שון] מסלול בקרבתו פגודה המכילה אלילים בעלי עניין ארכיאולוגי מסוים.

ב. גאוגרפיה מנהלית

ניהול כללי

    טיינינה [טאי נינה], שהיה רק ​​מחוז (Phu) של מחוז GIA Dinh [ג'יה Định], תחת ממשלת אנמיט, הוקמה למחוז ב- 14 באפרילth 1862 מאת אדמירל BONNARD. מחוז זה מחולק לשתי חטיבות, תאיבינה [תאי בינה] ו טרנגבנג [טרנג באנג]; לראשון ארגון בית חולים בהנחיית רופא, והשני תפקיד רפואי תחת רופא יליד.

אוכלוסייה

    מאוכלס בדליל עם 93.000 תושבים בלבד, במחוז אין מרכזים חשובים מלבד העיר הראשית שלו, טרנגבנג [טרנג באנג] ו גודאוהה [Gò Dầu Hạ], שנמצאים בהתאמה ל- 100, 50 ו -78 ק"מ סייגון [סאי גון]. האוכלוסייה מורכבת כדלקמן:

    אנמיטים: 80707, קמבודים: 9457, צ'אם: 1110, צ'ינס: 781, מין הונג: 377, אירופאים: 87, הודים: 31; סה"כ: 92550.

III. גיאוגרפיה אקולוגית

     עד כה לא פותח ענף חשוב. העושר העיקרי של המחוז מורכב מחקלאות וציד.

    מי שרוצה לעבור על המטעים ולסייע בפיתוח המוצרים יכול לקבל בקלות מידע על טיפוח ההיבאה (גומי) צמח, קנה סוכר, ערבים (אגוזי אדמה), כמו גם ייצור חומרי גלם, זיקוק שמני סוכר ואגוזים. הם יכולים גם בקלות ליצור רעיון למשאבי המחוז בכל הקשור לעץ אש ועץ לנגרות.

חי וצומח

     מבלי להיכנס לפרטים קרובים יותר, יש להפנות תשומת לב למגוון המינים שאחד מהם נתקל בכל מקום. חרקים, לטאות, מכרסמים, איילים, נמלים, ציפורים קיימים כאן במספרים גדולים, ביניהם יש לציין את הנמר המלכותי, המין הנדיר ביותר של הקרנף, ומגוון גדול של סנאים. בקרב הציפורים נמצא הקאלאו או שטן הקרניים והנשרים. בקרב חרקים מגוון גדול של ציצינצלה (חיפושית נמר) וחרבונים, ואלה הידועים בשם "קוק דה בויסשעם הפרחיות הלבנה שלהם נראה פרח.

    באשר לצומח זה מיוצג בעיקר על ידי מגוון שרכים וסוגים רבים של סחלבים.

IV. היסטוריה

   מסמכים רשמיים אשם לחלוטין בכל הקשור לתיעוד היסטורי אותנטי.

    לקראת 1850, מנדרינה אנמית HUYNH DUONG GIANG [Huỳnh Ging Giang], ששלטה במחוז, הותקפה על ידי הקמבודים. בהתחשב בהתנגדותו כחסרת תוחלת, הוא, כמו גם סגן חן טונג [צ'אן טאנג], התאבד. פגודה הוקמה לזכרו בשעה טרא וונג [טרא וונג] ושם מתקיים טקס זיכרון מדי שנה. בתקופה זו אנמית מאת אנאם, בשם DANG VAN DUA [Vng Văn Đua], התיישבו בחלק הדרומי של המחוז, והקימו טרנגבנג [טרנג באנג], שם הוקם מקדש לזכרו. בזמן הכיבוש הצרפתי, מנדרינה של טיינינה [טאי נינה], בשם KHAM TAN TUONG [חאם טאן טונג], מסרב להגיש, חיפש מקלט ב פו אן ללכת [גו פו אן] (כפר בהאו Duoc [Hào Đước]) ואספו מספר חסידים. הם התפזרו בהתכתשות, והתבוסה שלהם במקביל למותו של חאם טאן טונג ב -1860 סימנה את סיומה של ההתנגדות של אנמיט.

    הקמבודים לעומת זאת תחת שמפה, לקחו את המגרש והמשיכו הלאה טיינינה [טאי נינה], וב- 7 ביוני 1566 בשעה טרונג וווי [Trường Voi] באו במגע עם חיילים צרפתים, וגרמו לאובדן סרן LARCLAUSE וסגן LESAGE, כמו גם שמונה מתפקידי הת"ק וחיילים. תגבורות נשלחו לאחר קטטה זו, בפיקודו של סא"ל מרצ'יס. אירוסין שנייה התקיימה ב- 8 ביוני 14 בשעה מפץ באנג [באנג גללים] (כפר בהאו דווק [האו Đước]). זה הביא להערכת נפשם של צ'אמפה, אך עלה לחייהם of סא"ל מרצ'ייז. קפטן BEXJAMEN ו -13 אנשי המש"ק וחיילים פלוגה 58 מתוך השלושהnd גדוד הנחתים.

איסור ה'
4 / 2020

הערה:
1: מרסל ז'ורז 'ברננוייז (1884-1952) - צייר, נולד בוואלנסיין - האזור הצפוני ביותר בצרפת. סיכום החיים והקריירה:
+ 1905-1920: עבודה באינדוכינה ואחראי על שליחות לנגיד הודוכינה;
+ 1910: מורה בבית הספר המזרחי הרחוק בצרפת;
+ 1913: לימוד אומנויות ילידים ופרסום מספר מאמרים מדעיים;
+ 1920: הוא חזר לצרפת וארגן תערוכות אמנות בננסי (1928), פריז (1929) - ציורי נוף על לוריין, הפירנאים, פריז, מידי, וילפרנש-סור-מר, סן-טרופז, איטליה, וכן כמה מזכרות. מהמזרח הרחוק;
+ 1922: הוצאת ספרים על אומנויות דקורטיביות בטונקין, אינדוצ'ינה;
+ 1925: זכה בפרס הגדול בתערוכה הקולוניאלית במרסיי, ושיתף פעולה עם האדריכל של פביליון דה לנדוצ'ין כדי ליצור סט של פריטי פנים;
+ 1952: מת בגיל 68 ומשאיר מספר רב של ציורים ותצלומים;
+ 2017: סדנת הציור שלו הושקה בהצלחה על ידי צאצאיו.

ביבליוגרפיה:
◊ ספר “LA COCHINCHINE”- מרסל ברננוז - הונג דוק [HĐứng Đức] מוציאים לאור, האנוי, 2018.
◊  wikipedia.org
Words מילים וייטנאמיות נועזות ומוטות כלולות בתוך מרכאות - שנקבעו על ידי Ban Tu Thu.

ראה עוד:
◊  CHOLON - La Cochinchine - חלק 1
◊  CHOLON - La Cochinchine - חלק 2
◊  SAIGON - לה קוצ'ינצ'יין
◊  GIA DINH - La Cochinchine
◊  BIEN HOA - La Cochinchine
◊  THU DAU MOT - La Cochinchine
◊  MY THO - La Cochinchine
◊  TAN AN - La Cochinchine
◊  קוצ'ינצ'ינה

(פעמי 2,090 ביקור, ביקורי 1 היום)