כמה סיפורים קצרים ויאטנמיים במשמעות עשירה - סעיף 2
כניסות: 431
ג'ורג'ס פ. שולץ1
KHUAT NGUYEN והדייג
זמן מה לאחר שהוגלה מבית המשפט, ח'ואט נגווין טייל בשולי אגם ושר לעצמו. פניו הפכו רזים ודמותו רזה.
דייג זקן ראה אותו ושאל: “האם אתה אדוני תם לו? תגיד לי מדוע פוטרת מבית המשפט".
KHUAT NGUYEN השיב: "בעולם מלוכלך, ידי בלבד היו נקיות; כל האחרים היו שיכורים, ואני לבד הייתי מפוכח. לכן פוטרתי".
הדייג אמר אז: “האיש החכם לעולם אינו עקשן; הוא מסוגל להסתגל לנסיבות. אם העולם מלוכלך, מדוע לא להסעיר את המים העכורים? אם גברים שיכורים, מדוע לא לקחת מעט אלכוהול, או אפילו חומץ, ולשתות יחד איתם. למה לנסות לכפות את הרעיונות שלך על אחרים, רק להגיע למקום שאתה נמצא עכשיו?"
KHUAT NGUYEN השיב: "שמעתי שנאמר, 'כשאתה רק שוטף את השיער שלך, אל תשים כובע מלוכלך.' הגוף שלי נקי, איך אוכל לסבול מגעים טמאים? הייתי זורק את עצמי למי הטואונג כמזון לדגים, במקום לראות את הטוהר שלי מלוכלך מעפר העולם.".
הדייג הזקן חייך תוך כדי חתירה. ואז הוא התחיל לשיר:
"המים הצלולים של נהר טונג מתגלגלים על פני.
ואני שוטף את בגדי שם.
אבל אם המים האלה יהיו עכורים,
הייתי שוטף רק את הרגליים."
השיר שלו הסתיים, הוא הלך, לא אמר עוד דבר.
שקר וחצי
בשובו לכפר הולדתו לאחר מסע רחוק, סיפר מטייל מסוים את הסיפור הבא: “במהלך הנסיעות שלי ראיתי ספינה נהדרת שאורכה התריס נגד הדמיון. ילד צעיר בן שתים עשרה עזב את חרטום הספינה כדי ללכת אל הגבעול. עד שהגיע לתורן, שיערו וזקנו כבר הפכו לבן, והוא מת מזיקנה לפני שהגיע לגבעול".
יליד הכפר, ששמע סיפורים מסוג זה בעבר, נאם אז: "אני לא רואה שום דבר כה מדהים במה שסיפרת כרגע. אני עצמי עברתי פעם ביער מלא בעצים כה גבוהים עד שאי אפשר היה להעריך את גובהם. למעשה, ציפור שניסתה להגיע לצמרותיהם טסה במשך עשר שנים מבלי להתקרב אפילו לחצי הדרך.
"זה שקר מתועב! ” צעק מספר הסיפורים הראשון. "איך יכול להיות שדבר כזה יתאפשר?"
"אֵיך?" שאל השני בשקט. "מדוע, אם זו לא האמת, היכן יימצא עץ שיכול להיות התורן של הספינה שתיארת זה עתה?"
האגרטל הגנוב
בפלוני מקדש בודהיסטי, נמצא כי אגרטל זהב נעלם לאחר הקרבה ל שמים. החשד הצביע על טבח שעמד בסמוך לו במהלך הטקס. לאחר שעונה, הודה בגניבה, והצהיר כי קבר אותה בחצר המקדש.
הטבח הובל לחצר והורה לו לציין את המקום המדויק. האזור נחפר אך לא נמצא דבר. הטבח נידון למוות והושם בברזלים כדי להמתין להוצאה להורג.
כמה ימים לאחר מכן נכנס מלווה במקדש לחנות תכשיטים באותה עיר והציע למכירה רשת זהב. התכשיטן היה מיד חשדן ודיווח על עובדת רשויות המקדש שעצר את המלווה. על פי החשד, נמצא שהשרשרת שייכת לאגרטל החסר. המלווה התוודה כי גנב את האגרטל והסיר את השרשרת, לפני שקבר את האגרטל בחצר המקדש.
שוב הם חפרו את החצר, והפעם הם מצאו את אגרטל הזהב. הוא אותר במקום המדויק שציין הטבח בעבר, אך היה צורך לחפור עמוק יותר בכמה סנטימטרים.
אנו עשויים לשאול: אם המשטרה הייתה מוצאת את אגרטל הזהב בפעם הראשונה, או אם הגנב האמיתי לא נתפס, כיצד היה הטבח בורח מההוצאה להורג? גם אם היו לו אלף פיות, איך הוא היה יכול להוכיח את חפותו?
הערה:
1: מר ג'ורג 'פ. שולץ, היה מנכ"ל האיגוד הווייטנאמי-אמריקאי בשנים 1956-1958. מר שולטז היה אחראי לבניית ההווה המרכז הווייטנאמי-אמריקאי in סייגון ולפיתוח התוכנית התרבותית והחינוכית של המרכז עמותה.
זמן קצר לאחר כניסתו וייטנאםמר שולטז החל ללמוד את השפה, הספרות וההיסטוריה של וייטנאם ועד מהרה הוכר כסמכות, לא רק על ידי חבירו אמריקאיםשכן חובתו הייתה לתדרך אותם בנושאים אלה, אך על ידי רבים ויאטנמית גם כן. הוא פרסם מאמרים שכותרתו "השפה הווייטנאמית"וגם"שמות וייטנאמיים"כמו גם אנגלית תרגום של קונג-על נגאם-ח'וק, "תליוני אולדיסק". (ציטוט הקדמה מאת VlNH HUYEN - נשיא, דירקטוריון האיגוד הוייטנאמי-אמריקני, אגדות וייטנאמיות, זכויות יוצרים ביפן, 1965, מאת צ'ארלס א. טאטל ושות 'בע"מ)
ראה עוד:
◊ הפגישה שנקבעה מראש ל- BICH-CAU - סעיף 1.
◊ הפגישה שנקבעה מראש ל- BICH-CAU - סעיף 2.
◊ סינדרלה - סיפורם של TAM ו- CAM - סעיף 1.
◊ סינדרלה - סיפורם של TAM ו- CAM - קטע 2.
◊ פנינה של העורב.
◊ סיפורו של TU THUC - ארץ האושר - סעיף 1.
◊ סיפורו של TU THUC - ארץ האושר - סעיף 2.
מקורם של באן ג'אי ובאן צ'ונג.
Version גרסה וייטנאמית (Vi-VersiGoo) עם היברידי WEB: BICH-CAU Hoi ngo - פאן 1.
Version גרסה וייטנאמית (Vi-VersiGoo) עם היברידי WEB: BICH-CAU Hoi ngo - פאן 2.
Version גרסה וייטנאמית (Vi-VersiGoo) עם היברידי WEB: Viên ĐÁ QUÝ của QUẠ.
Version גרסה וייטנאמית (Vi-VersiGoo) עם היברידי WEB: Câu chuyện TẤM CAM - פאן 1.
Version גרסה וייטנאמית (Vi-VersiGoo) עם היברידי WEB: Câu chuyện TẤM CAM - פאן 2.
BAN TU THU
08 / 2020
אורים:
◊ מקור: אגדות וייטנאמיות, ג'ורג'ס פ. שולץ, מודפס - זכויות יוצרים ביפן, 1965, מאת צ'ארלס א. טאטל ושות 'בע"מ
◊ כל הציטוטים, הטקסטים נטוי והתמונות המופרדות הוגדרו על ידי BAN TU THU.