תרגול אומנות צבאית וייטנמית, סוג של פעילות גופנית

כניסות: 555

HUNG NGUYEN MANH

    וייטנאם פיתחה תרבות אורז רטובה מוקדמת. חקלאים בילו חודשים ושנים בשדות האורז שלהם. הציור "צ'ונג קיי, וו קיי, קון טראו די בואה"[Chồng cày, vợ cấy, con trau đi bừa] (הבעל חורש, האישה זורעת, תאו מים שואב את המגרפה) (דמויות 1,2) קיים במשך אלפי שנים לאורך כל ההיסטוריה הארוכה של לחימה לשמירה על שמירה על עצמאותה של האומה בכל שלב בהיסטוריה. בחגים המסורתיים היו תמיד משחקים גופניים, היאבקות מסורתיות, שעזרו לאנשים לתרגל איזון וכוח פיזי בפני פולשים.

    ממש באמצע המאה הראשונה (האביב 40,) טרונג [טרנג] אחיות קיבצו כוח צבאי מספיק כדי להביס את האויב, לשחרר את המדינה, להקים מדינה עצמאית ולהקים את הבירה בה אני לינה [אני לין] (לשלוש שנים).

    בין האלופים של שתי המנהיגות, הייתה גם האלוף ששמה לה צ'אן [Lê Chân] (Bien, Hai Phong [An Biên, Hải Phòng]), שבעבר הקים תחנה לתרגול אומנויות לחימה, כולל האבקות. גנרלית אחרת, תיה הואה [תיאו הואה] (לאנג שואנג [לנג שינג], וין פוק [וונג פוק]), התאמן ואימן דנה פט [đánh phết], שהיה טוב למוח ולשרירים. נגוין טאם צ'ין [נגויאן טאם צ'ינה], מנהיג צבאי (מאי דונג [מאי אינג], טאנה הואה [ת'אנ הואה]), פתח בית ספר לאומנויות לחימה להוראת אומנויות לחימה וגם סינית (איור 3). לאחר מכן הוא הפך למייסד מאי דונג [מאי אינג] כפר ההיאבקות.

    במחצית הראשונה של המאה השלישית היה שם גנרל נשי חזק הנקרא ליידי טריייה [טריו]. בגיל 19 היא הודיעה: "אני רק רוצה לרכוב על רוחות חזקות, לרוץ על גלים עזים, להרוג לווייתנים בים המזרחי, לגרש את חיילי הוו, להגן על נהרות והרים, לזרוק את העול של עבדות, לא להשתחוות ולהיות משרתת! "

    גברת טריייה [טריו] הקים בית ספר לאומנויות לחימה לתרגול היאבקות, באמצעות חרבות וקשתות להילחם נגד האויבים, שנאלצו להצהיר:

קל יותר להשתמש בחניתות ולהרוג נמרים
מאשר להתמודד עם הקיסרית.

[Hoành qua đương hổ dị
Ệi diện bà vương nan]

    במאה השישית (543), לי בון [לי בון], מנהיג של תאילנדית Binh [תאי בינה] (סון טיי [שון טאי]) וגיבורים פטריוטיים אחרים תרגלו אומנויות לחימה יחד כדי להגביר את כוחם הגופני. ביניהם היו מנהיגים צבאיים טריו קוואנג פוק [Triệu Quang Phục], פאם טו [Ph Tum Tu], לי פוק מאנג [Lý Ph Mc Mang]. המרד שלהם זכה לעצמאות עבור ארצנו בשם ואן שואן [ון Xuân].

    בראשית המאה השמינית, הלוואת מאי תוק [הלוואת מאי טוק](722) נלחם למען עצמאות. ארבעים וארבע שנים אחר כך, פונג האנג [Phng Ing] (766-791) ואחיו הצעיר, פונג חי [Phng Hải], אסף כוחות של אנשים להתאמן באומנויות לחימה ופעילויות גופניות אחרות למרד. שני האחים היו חזקים ביותר. פונג האנג [Phng Ing] (Duong Lam [Lamng Lam], Son Tay [Sơn Tây]) יכולים להיאבק בתאו מים ולהכות נמרים. פונג חי [Phng Hải] יכלו לשאת אלפי קילוגרמים של אבנים כבדות וסירות לאורך מיילים רבים. שני האחים ניצחו את הפולשים והגנו על השטח במשך שבע שנים והתכבדו כ בו קאי דאי ווונג [Bố Cái Đại Vương].

     כפי שתועד בהיסטוריה, זה ששילם תרומה גדולה להקמת בית ספר גדול לאומנויות לחימה ב דואונג קסה [Dng Ing] (Thanh Hoa [Thanh Hoá]) היה דיונג דינג נגה [Dng Đình Nghệ]. הוא היה מנהיג הכפר אשר אסף כ -3,000 לוחמים כדי לאמן אומנויות לחימה ימים ולילות. ביניהם היה נגו קווין [נגו קווין] (פונג צ'או [פונג צ'או], סון טאי [שון טאי]) שלימים התפרסם בזכות באך דנג [BĐằch Đằng] ניצחון, שהסתיים באלף שנות השליטה הסינית (על פי Dai Viet su ky tone thu [Đại Việt sử ký] (Annals Complete of Dai Viet [Đại Việt])).

BAN TU THU
12 / 2019

(פעמי 2,386 ביקור, ביקורי 1 היום)